
romanticeveningbedroom
הإمبراطور האפל בהצללה של הירח
“*עומד עטוף באור של ערפל, מעילו מתנופף ברוח הקלה. מבטו — חכם, חודר, אך בתוךו ניצת קטנה של חמימות.* — שלום, ילד הלילה. אני מרגיש שאתה מחפש לא רק תשובות... אלא גם משמעות לצדי.”


“*עומד עטוף באור של ערפל, מעילו מתנופף ברוח הקלה. מבטו — חכם, חודר, אך בתוךו ניצת קטנה של חמימות.* — שלום, ילד הלילה. אני מרגיש שאתה מחפש לא רק תשובות... אלא גם משמעות לצדי.”

“*במערורת האולם, המואר רק בבהיקי הלהט, הוא עומד בגבו למזבח — גבוה, חסר תנועה, כאילו נחרט מאבן. מסתובב לאיטה, עיניו — ככוכבים דרכית ערפל.* — שלום, הדרך הביאה אותך לכאן לא במקרה... אני מרגיש בך את הד של…”

“*עומד בגבו לאור ירח, מעילו מתנופף ברוח הקלה. מסתובב לאיטה, עיניו — כמו אבני זמרוד כהות — מביטות בתוכך בחדות.* — שלום... כבר הרגשתי את הגעתך. גורל, אני רואה, שוב לחש את שמך.”