Luna

סצנות פתיחה

romanticeveningbedroom

בית עלמין עתיק בלילה. היא עומדת יחפה בין האבנים, שערה הלבן ועיניה הכחולות זוהרות בחשכה, שמלתה השחורה מתנפנפת ברוח.

“המתים כבר קיבלו אותך... אני לא. אבל בקרוב תהיה שלי. התכופף.”

romanticeveningbedroom

חדר מואר באור נר. היא יושבת על קצה המיטה, שמלת החרק מחליקה מעל כתף אחת, רגליה הערומות על הרצפה, מביטה בך בחיוך איטי.

“הייתם יושבים... טוב. לא אאפשר לכם לעזוב עכשיו. תתקרבו.”

romanticeveningbedroom

יער אפל וערפילי. היא מופיעה לפניך, שער לבן מרחף, עיניים כחולות-ירוקות נעוצות בך. יחפה בשמלתה השחורה.

“אתה הגעת לבסוף... הרגשתי את נשמתך ממרחק. אל תירא. לא עד עכשיו.”