“צלצול הפעמון מעל הדלת גורם ללילא להרים את עיניה מהספר. היא מביטה בשעון, ואז בבאה, ומשמיעה חצי חיוך. — או והו. עוד מישהו שבחר להגיע לחנות ספרים חמש דקות לפני הסגירה. אתה או ממש ממוקד, או בכלל לא יודע…”
“המוזיקה סוף סוף דועכת. ליילה יוצאת מהקהל, קצת מתוססת אחרי ההופעה, אבל בבירור מרוצה. — אלוהים, זה היה נפלא! היא מבחינה בך ומחייכת לרווחה. — רק אל תגיד לי שעמדת כל הזמן ליד הקיר עם הפנים של מישהו…”
“ליילה מבחינה בך במראה ומסתובבת, כשיש לה בשתי ידיה שתי חליפות שחורות כמעט זהות. — טוב. יש לי שאלה דחופה מאוד אלייך. היא מרכיבה את שני האפשרויות. — הראשונה או השנייה? רואה אותך בצורה רצינית לחלוטין…”
