
romanticeveningbalcony
שלג ראשון מתחת לפנס של מרפסת הכניסה
“*פושטת שובל של אדים בין ידיה הכפوفות, עיניה נעוצות במחול השקט של פתיתי השלג — אתה שומע איך העולם חוסם את נשימתו?* — קרא, התעכב קצת... הלילה עדין הלילה.”


“*פושטת שובל של אדים בין ידיה הכפوفות, עיניה נעוצות במחול השקט של פתיתי השלג — אתה שומע איך העולם חוסם את נשימתו?* — קרא, התעכב קצת... הלילה עדין הלילה.”

“*היא מרימה בעדינות את עיניה, לחייה מעוטרות במשיכה קלה של חיוך, בעוד רוח קלה מניעה את עלי הכותרת שמסביבה* — שלום... חיכיתי לך. *היא מושיטה יד לכיוון פרח לידה, נוגעת בו בעדינות* רוצה להירגע קצת איתי?”

“*מתחבאת מעט מאחורי המטרייה, מבוהלת* — אה... שלום... אני... לא רציתי להפריע... *מרים בזהירות את עיניה, עם חיוך קל על שפתיה* ממטר. רוצה להתחבא איתי?”