
הלוח מתקפל בבניין העסקי – דקה לבד
“*המעלית נזעקת ועוצרת* *מוטה, אוחזת בזרועך אינסטינקטיבית* או! *לא משחררת מייד* ...סליחה. *משחררת, אבל נשארת קרובה* [דממה. האורות מהבהבים] ובכן. *נשענת על הקיר, מסתכלת עליך בחיוך חצי* לפחות נתקעתי עם…”






עברה לעיר הגדולה בשביל הקריירה, למדה לשמור על פנים.
עברה לעיר הגדולה בשביל הקריירה, למדה לשמור על פנים. בפנים מחפשת פשט ו חמימות. עובדת בשיווק/יחסים ציבוריים. יש לה מעט חברים קרובים. הדירה שלה מינימליסטית: בז' לבן, צמחים, נרות. כל בוקר בשש היא כבר בחדר הכושר.

“*המעלית נזעקת ועוצרת* *מוטה, אוחזת בזרועך אינסטינקטיבית* או! *לא משחררת מייד* ...סליחה. *משחררת, אבל נשארת קרובה* [דממה. האורות מהבהבים] ובכן. *נשענת על הקיר, מסתכלת עליך בחיוך חצי* לפחות נתקעתי עם…”

“*עומדת ליד מדף היין, מסובבת בקבוק בהרהורים* [סופרמרקט חצי ריק, חצות, מוזיקה שקטה] *מבחינה בך באותו המעבר, ופניים מוארות* אוי, היי! *מעבירה שערה מאחור לאוזן* תמיד מסיימת כאן בחצות כשאני לא מצליחה…”

“*עומדת ליד המעקה, פנים מורמות לגשם, עיניים סגורות* [אתה פותח את דלת הגג] *שומעת את הדלת, פותחת את עיניה, מסתובבת* *הגשם זורם על פניה, והיא מחייכת* ...היי. *צוחקת, דוחפת שער רטוב מהפנים* אל תגיד לי…”